מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא

יש לי הרגשה שגם אם הייתי כל אשה אחרת אחרי שתי לידות וכל כך הרבה חיים משותפים בעלי היה אוהב אותה כמו אותי והיא אותו כמוני.

תשובה שכתבתי לשאלה באתר י.נ.ר

נשואה שלש וחצי שנים עם שני ילדים. הרבה זמן אני חושבת על הנושא והייתי רוצה לשמוע את תגובותיכם. בעקרון אני ובעלי מסתדרים מצויין, אני מאוד אוהבת אותו ועברנו ביחד המון חוויות ואין ספק שיש לו מידות תרומיות ונדירות של שלווה וחכמת חיים שמחה ומזג טוב. התארסנו בשידוך, כמו כל הציבור החרדי, ואחרי שהתארסתי קבלתי כזה בום מלהכיר בן אדם אחר ממה שחשבתי.לחיוב ולשלילה. דוגמאות: 1.כשנפגשים, זה אף פעם לא בחברה- לא היה לי מושג איך הוא מתפקד בחברה, התברר לאחר האירוסין שהוא שובב ודברן ברמה לא מצויה, חקיין ומצחיק מאוד, זה יתרון, אני לעומתו טיפוס סגור. 2.אני חכמה מאוד והגעתי ממשפחה של חכמים (מחוננים בחלקם) הייתי תמיד גאון של הכיתה וכו' לא הייתי בקשר עם בנות לא כ"כ חכמות או לא מספיק פילוסופיות, אין כאן התנשאות אלא הבהרת מצב, אני כרגע עובדת בתפקיד שדורש הרבה שכל ויכולת ריכוז ומצליחה מאוד, בעלי לעומת זאת לא חכם בכלל, ואפילו עם קצת בעיות ריכוז (שהתברר לי אחרי החתונה) מה שהרחתי קצת בפגישות אבל לא מספיק, כרגע הוא בערך לומד, ואם יעבוד זה יהיה במקצועות טכניים כמו סוכן וכדו', אין לי בעיה עם זה, בהתחלה זה הציק לי מאוד מאוד, כי גם רמת השיחות לא היתה כלבבי (סיפורים וצחוקים על כל המדינה במקום ללמוד או לחקור פיזיקה וכדו'...) אבל למדתי להשלים עם זה, ולפתח עצמי אפיקים לבד (קריאה, לימודים גבוהים פעם בשבוע, שיחות עם אחי שהוא חכם מאוד וכו') בקיצור, מכל הסיפורים שלעיל ועוד רבים אחרים, אני יודעת שאומרים שאין זוג מתאים.. ואפשר להתחתן עם כל אחד ונפגשים רק בשביל מוטיבציה להשקיע בנישואין וכו' אבל באמת ובכנות והיה מעניין אותי אם הרבה בציבור חושבים כמוני, בתור היכרות שלא בשידוך, האופציות היו רחבות בהרבה, הייתי בוחרת מישהו באמת בסגנון שלי, ולא זו בלבד קצת קשה לי עד היום שהתחתנו מתוך "מוטיבציה" ואהבה שתתפתח (מה שאכן קרה) ולא מתוך אהבה שהיתה כבר אז. כלומר יש לי הרגשה שגם אם הייתי כל אשה אחרת אחרי שתי לידות וכל כך הרבה חיים משותפים בעלי היה אוהב אותה כמו אותי והיא אותו כמוני. אין כאן משהו שמיחד אותי מכולם כמו שם (אהבתי אותך תמיד,העיניים שלך, מיד כשראיתי אותך ביום הראשון במכללה ידעתי שאני רוצה אותך וכו',)אצלינו זה מההתחלה בהתלבטויות, להוריד או לא, בקיצור מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא, מה דעתכם?

תשובה

בחירה

מתחבטת יקרה! כבר בכותרת מכתבך - נמצאת השאלה והתשובה שבתוכה. כידוע "שאלת חכם חצי תשובה". יפה כתבו קודמי - אבל אני רוצה לחדד את נקודת הבחירה, עליה רמז-כתב ר' ציון בודאי. מה שמציק לך היא ההרגשה שלא בחרת. התחושה שמישהו הוביל אותך לדרך סלולה מראש בלי שאיפשר לך לבחור בינה ובין דרכים אחרות. גולת הכותרת של היותנו ברואים בצלם א-לקים היא הבחירה הזו. כל יום מזמן לנו הקב"ה שלל התלבטויות ושלל החלטות להגיע אליהן. גם את בן הזוג אנחנו בוחרים כל יום מחדש - לעיתים במודע, ולעיתים מתוך הרגל. אולי כדאי לך לנסות לבחור בו שוב - והפעם במודע! אם היו מציעים לך מישהו שאיתו תוכלי לבנות בית מושתת על הערכים הקדושים עליהם גדלת: יראת שמיים ואהבת תורה, יחד עם טיפוח המידות האישיות, ויחד עם זאת - הבית יהיה מלא בשמחה, חוויות ואווירה טובה - לא היית בוחרת? והרי כך את מתארת את אישך! יש המון טוב בתוך הבית אותו את מתארת. ולצד הבחירה: בכל בחירה יש גם וויתור! ברגע שבחרת בו - בחרת שלא להיות עם כל הבחורים האחרים שהם בחלקם נפלאים. לעולם לא תראי את כל השמלות לפני שתקני את זו שבחרת בה! כנ"ל לגבי תכשיטים, כנ"ל לגבי מקומות עבודה ומגורים, וכן - כנ"ל לגבי הבחורים: לא את כולם תראי לפני החתונה. לא "מתוך כולם" תבחרי. וטוב שכך! ותמיד יש את התפילה שהקב"ה יזמן לנו את הנכון בדרכנו. והאמונה - שכך באמת קרה - הקב"ה זימן לנו את הנכון. והעבודה - לעשות כך - שזו תהיה הבחירה המחודשת שלנו. גם הקב"ה בוחר בכל בוקר לחדש בטובו את מעשה בראשית ולהאיר לעולם כולו. הוא לא מניח לעולם להתנהל כפי שהיה אתמול - גם אם נראה לנו ש"עולם כמנהגו נוהג". יש בו התחדשות בכל יום. אז גם אנחנו צריכים לבחור ולהתחדש בכל יום - בתוך השיגרה המבורכת של בית שמח בישראל. ואם עדיין יתוש הספק מקנן בך, ומפריע את הביטחון והשלווה בחייך - יש אפשרות לעבוד ולעבות את הבחירה הזו, יחד עם בן הזוג (בפגישות עם איש מקצוע). ובכל מקרה - ההתחדשות והעבודה על הבחירה מדי יום, או מדי תקופה - מאפשרת את התרעננות הנישואין ואת תחושת הבחירה המתחדשת. אורית פרידמן יועצת זוגית במשפחה 050-2237242

 

לחץ לקריאה נרחבת בנושא מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא