טיפול בטראומה וחרדות  
טיפול בטראומה וחרדות

ע"פ המודל של מולי להד "גשר מאח"ד" ואמצעים שונים נוספים

החיים דבש. זה נכון. אבל לעיתים הם מזמנים התנסויות מאתגרות מאוד, הן במישור הפרטי, והן במישור הלאומי.

לא כל אירוע לא נעים או אפילו קשה הוא אירוע טראומטי במובן המקצועי של המילה. אירוע הוא טראומטי כאשר האדם חווה שילוב של:

  1. תחושת איום מיידי על השלמות הפיזית ו/או הנפשית של עצמו או של זולתו;
  2. הצפה של תחושות חוסר אונים או פחד.

 

מעורבות בתאונת דרכים, חשיפה לפיגוע טרור, שריפה, מחלה קשה של האדם עצמו או של אדם קרוב באופן משמעותי, אלימות לסוגיה השונים: בתוך המשפחה, בחברת השווים, אירוע חד פעמי או אלימות מתמשכת – כל אלה ועוד הם פוטנציאל לחוות טראומה.

חשוב לציין שרוב האנשים הנחשפים לאירועים טראומטיים מחלימים מהשפעתם באופן ספונטני, ואינן זקוקים לטיפול כלשהו. עם זאת – חשוב מאוד לשים לב לתגובות המיידיות, ולאלה שנשארות לאחר מספר ימים.

התגובות לאירועים קשים אינדיבידואליות ורבות. המשותף לכולן – שינוי משמעותי בתגובות פיסיות, רגשיות ו/או התנהגותיות שמפריעות לשגרת החיים ולאיכות החיים:

תגובות גופניות אפשריות למצבי טראומה: הזעה, תחושות חום או קור שאינן מותאמות לטמפרטורה בסביבה, בחילה, רעידות בגוף, חולשה, חוסר יכולת להירדם, עוררות יתר – רגישות קיצונית לרעשים בסביבה ועוד. אצל ילדים: הרטבה ו/או חזרה להתלכלכות מצואה – לאחר שהילד כבר היה גמול, קושי בדיבור, הצמדות יתר להורים, קושי לשהות לבד בחדר וקושי להירדם ועוד.

תגובות קוגניטיביות כתגובה לטראומה: חוסר ריכוז חריג, פיזור, חוסר יכולת להחליט.

תגובות רגשיות לטראומה: התפרצויות בכי לא נשלטות ולא מוסברות, הימנעות מכל גירוי העלול להזכיר את הטראומה ולכן: לא הולכים ל..., לא מאזינים ל..., לא צופים ב...,

תגובות לטראומה הקשורות לדמיון: נטייה לראות סכנה בכל מקום כמעט.

ועוד...

האם ניתן לטפל? האם ניתן לעזור?

ככל שמקדימים לקבל טיפול ממוקד בתופעות פוסט טראומטיות, כך גדל הסיכוי להעלים אותן, או להחלישן במידה ניכרת.

הטיפול בטראומה מקנה כלים להתמודדות הן עם התופעות העכשוויות, והן כלים להתמודדות עם קשיים בעתיד.

הטיפול בטראומה מבוסס, בין היתר, על המודל של פרופ' מולי להד גש"ר מאח"ד

. הטיפול בטראומה מאפשר להתייחס לסימפטומים, ולעבוד כנגדם בדומה להם "דומה בדומה ירפא".

גוף – סימפטומים רבים של טראומה באים לביטוי בגוף, וחלק משמעותי מהטיפול בטראומה מתמקד ביכולת להחזיר לעצמי את השליטה בגוף. בטיפול בטראומה מלמדים את הגוף והנפש לחזור ולהתחבר. להרפות את הגוף, לנשום עמוק נשימות מרגיעות, עיסוי, אמבטיה טובה, לספק צרכים בסיסיים של הגוף כגון אכילה, שתיה, הליכה לשירותים. להיות קשובים לגוף, להיענות לצרכים שלו, וע"י כך להחזיר לו את האיזון, לאפשר רגיעה, וכך להיות פנויים לעבוד על רכישת הכלים להתמודדות עם הקושי.

שכל – ע"י הצבת הנתונים של המציאות ועבודה על העובדות ניתן להפחית חרדה. לדוגמה: חישוב ההסתברות לפגיעה: עבדתי עם ילד שהיה בטוח שבכל אזעקה יש סיכון מיידי שהוא ייפגע אנושות. המחשתי לו בציור את הסיכון המועט של הרבה פחות מ-1% שהוא ייפגע. זה עזר להפחית את החרדה שלו בצורה ניכרת...

דוגמה נוספת: רעש הסחיטה של מכונת הכביסה דומה לקול תחילת האזעקה – ומכניס ללחץ את האדם הסובל מפוסט טראומה. הנחיה להקשיב, לנשום, ולומר לעצמך – יש עוד אפשרויות. זו לא חייבת להיות אזעקה. אה! זו מכונת הכביסה, זה אופנוע שעבר ברחוב... ועוד...   

         

רגש – ללמוד לבטא רגשות. לחלוק אותם עם אדם קרוב, לבכות, לצחוק, לגלות אמפתיה ורגישות.

משפחה – המשפחה יכולה להיות מקור חוסן ראשון במעלה! ניתן לעבוד על הלכידות המשפחתית, על הידע איך לתמוך זה בזה, על דרכים להפיג יחד את החרדה ואפילו למצוא בזמני הלחץ אפשרות לחזק את התא המשפחתי!

אמונות – לכל אדם אידיאלים, אמונות וערכים לפיהם הוא חי, והם הנותנים לחייו משמעות, ומאפשרים לצלוח קשיים. האמונה בא-לקים משגיח ושומר – שהעולם אינו כאוס, אמונה בצדקת הדרך – ציונות ואהבת הארץ, אהבת מקום המגורים וראיית ערך בשמירה עליו. אמונה בערכי המשפחה ומאבק לשמירת החוסן והבריאות שלה, ועוד... כל אלה יכולים להיות מקור חוסן וכוחות ונותני משמעות לסבל הנוכחי.  

חברה – לכידות חברתית היא גורם חוסן: בסביבת המגורים, או קבוצת אנשים שאכפת להם זה מזה ומוכנים להיטיב זה עם זה, אם במקום העבודה או הלימודים ועוד... החברה יכולה לאפשר הומור משותף, נרטיב משותף, עזרה הדדית ועוד...

דמיון – הדמיון יכול לעזור לנו לצייר עתיד טוב יותר, לאפשר לנו לרקום חלומות על מצבים נעימים, לעזור בהרפיה, לצייר איך אנחנו מתגברים על הקושי הנוכחי ויוצאים ממנו מחוזקים!

ועוד...

 

לחץ לקריאה נרחבת בנושא טיפול בטראומה וחרדות